סוג: TV
שם באנגלית: Code Geass - Lelouch of the Rebellion
שם ביפאנית: コードギアス 反逆のルルーシュ
יוצר העלילה: Taniguchi Goro , Okouchi Ichiro
צייר המנגה: Majiko!
חברת הפקות: Sunrise, Bandai
עונות: 2
מספר פרקים: כל עונה 25 פרקים
שנת הוצאת המנגה: אוקטובר 2006 והיא עדיין ממשיכה לצאת
שנת הוצאת האנימה: עונה ראשונה: 6 לאוקטובר 2006 עד 28 ליולי 2007 עונה שנייה: 6 לאפריל 2008 עד 28 לספטמבר 2008
ג'אנר: פעולה, על-טבעי, מכה, מתח, דרמה, בית-ספר, משטרתי
הגבלת גיל: R-17+
שלום לכל הקוראים!
חזרתי עם עוד סיקור לאוסף, הפעם של אנימה שאני מאוד מאוד אוהבת, אני אמשיך לעדכן בסיקורים ואנסה גם להביא דברים שונים, לדוגמא ציורים ואפרסם את הפוטושוטס של קאסט Eva כשנסיים איתם, וכדומה...
מקווה שאתם קוראים (כי אף אחד לא ממש מגיב XD) ושהסיקורים שלי מעניינים ^_^ אני אמשיך לעדכן כמובן =]
תקציר:
אחרי פלישתה של אמפריית בריטניה ליפן, שונה שמה של יפן ל "איזור-11".
נער צעיר בשם לולוש, תלמיד בריטני שחי ביפן, בטעות נקלע אל פעולה טרוריסטית נגד בריטניה, ומתאחד עם חבר הילדות שלו סוזאקו כשנפגש עם נערה מסתורית המכונה גם C.C בסיטואציה של חיים ומוות בה מקבל לולוש את הכוח שמציעה לו C.C, היכולת לצוות על כל אדם לעשות כל דבר.
כשהוא מכיל בתוכו צימאון לנקמה אחר אמפריית בריטניה, לולוש מתחיל מאותו הרגע, מלחמה נגד האמפרייה הבריטית.
בעזרת שימוש בכוחו החדש ויכולות הטקטיקה המדהימות שלו, לולוש פועל תחת השם הבדוי זרו בניסיונות למלא את שבועת הילדות שלו, להחריב את בריטניה!!!
אנימציה:
קלאמפ, מה אפשר לצפות.
בתקופה שראיתי את זה (לפני חצי שנה בערך), ראיתי רק את טסובסה, X וצ'וביטס לפני, והעיצוב שלהם לא היה כזה נורא (כן עוד לא הגעתי להוליק שהיא הייתה הסדרה הכי מעותת שלהם XD), לכן כשהגעתי לקוד גיאס, ראיתי זוועות (אבל מה שכן לX היה עיצוב יחסית דומה, אבל בתקופה שראיתי X חשבתי שדרגון בול זה יצירת מופת XD).
ועוד אני, כאחת שמציירת אנימה ומציירת בצורה פרופורציונאלית ונכונה אנטומית, היה לי קשה לשבת בשקט בכיסא בפרקים הראשונים, בואו נגיד את זה ככה.
יד בגודל ראש? גוף צר ודק?! היה נורא להסתכל, אבל עם הזמן התחלתי להתרגל לסגנון הציור (זה קלאמפ הרי) ואפילו לאהוב אותו.
זה משהו שאפשר לסבול ביחס לסדרה כזאת מצויינת
8/10
עלילה:
האמת זאת הייתה עדיין התקופה ששנאתי ממש סדרות מכה, אבל כולם עשו המון רעש סביב זה (למרות שזה כבר היה בשלב מאוחר, הרי ראיתי את זה רק לפני חצי שנה), ואחרי כמה חודשים טובים שזה היה אצלי ברשימה, התחלתי לקרוא את התקציר.
הוא היה לא משהו האמת, נראה כמו שכתוב מוזר של קטע היסטוריה, והקטע של המכה רק דחה אותי יותר, אבל החלטתי לראות.
פרק ראשון, הצלחתי לסבול את הציור, ועד פרק 4 כבר התאהבתי בסדרה הזאת.
מלאה במתח, דרמה, אקשן, פילוסופיה ואפילו עמוקה אם יורשה לי לומר.
גרמה לי לפתח קונספירציות רבות (ולא, לא על הסוף של הסדרה, הרבה לפני, ואגב אני ממש לא רוצה לפתח קונספירציות על הסוף המדהים שעשו לזה, ככה היה צריך להיות, זה לא היה בסדר אם לא היו מסיימים ככה את הסדרה).
אני חושבת שהסיום של R1 היה יותר גאוני מR2, אבל בכללי הסדרה הזאת גרמה לי להתאבל שבוע שלם, לבכות, להתרגש, להתאהב, לפחד ולסקרן.
סדרה מדהימה שהתפתחה בצורה מעולה, וגרמה לג'אנר המכה לקבל אצלי תיוג שונה, ובכלל שינתה אותי לחלוטין.
אני לא חושבת שהייתי מי שאני עכשיו אם לא הייתי רואה את הסדרה, היא מצויינת ומיוחדת ועקפה אצלי את מחברת המוות ברמות מטורפות.
9.5/10
פסקול:
מדהים.
כל OST שיש בסדרה מרגש וסוחף. יש בו משהו שונה משאר הסדרות שראיתי, יש לו ייחודיות משלו.
והמנגינות משתלבות מצויין בכל רגע ורגע, יוצרות הרבה דרמה (כמו המנגינה All Hail Britannia בסוך פרק 6 שממש גרמה לי להתרגש בסצינה) וסצינות עצובות יותר עם מנגינות שגורמות לך לבכות עם שילוב מנגינות כלכך עצובות..
כל הקולות ברקע מעוררים בכך בדיוק את הרגשות שאמורים להתעורר, בצורה מדוייקת ומדהימה.
באמת סאונדטרקים מדהימים.
ואיך לא, שירי הפתיחה והסיום.
Flow באמת שיחקו אותה ובגדול, לא רק הלחן מתאים לסדרה אלא גם המילים!! (שאר שירי הפתיחה פחות טובים, של פלו היו הכי טובים)
שירי הסיום גם הם מתאימים, אבל פחות אהבתי משירי הפתיחה, למרות שיש לי שני שירי סיום שהורדתי (כמו mosaic kakera ושיר הסיום הראשון)
9/10
דמויות:
מדהימות.
סאנרייז יצרו אותן בצורה מאוד טובה.
רישלו מעט בדמויות משניות, אבל בדמות של לולוש, לא יכלו לעשות דמות בצורה יותר טובה.
דמות עגולה במיוחד, בעלת מסיכות רבות וצדדים מרובים באישיותה.
הדמות הזאת מאוד מורכבת, סוחבת על עצמה לכל אורך הסדרה נטל כבד שמראים איך הוא משפיע על לולוש לאורך כל הסדרה.
בנוסף גם דמויות משניות כמו הדמות של לויד, שארלי, ג'רמייה ושנייזל בנויות בצורה מדהימה וטובה (במיוחד שנייזל, גם אותו עשו דמות עגולה ומורכבת).
יש דמויות בעלות פונטציאל לא ממומש עד הסוף, כמו סוזאקו שהוא דמות עגולה וטובה בפני עצמה אך בעלת פוטנציאל יותר גדול ממה שהיה ממומש בסדרה, או הדמות של C.C שאני חושבת שהיא באמת מאוד טובה אבל לקראת סוף הסדרה פיספסו איתה.. וחבל...
הדמות היחידה שאני יכולה להגיד בוודאות שהיא הדמות הכי טובה שם זאת הדמות של לולוש. באמת רואים שהשקיעו עליו, זה למה הוא הדמות האהובה עליי, כי הוא דמות מאוד עמוקה ומורכבת.
9/10
הנאה:
מאוד נהנתי.
גם כשסיימתי את הסדרה תוך יום וראיתי אותה ישר אחרי זה שוב, עדיין נהנתי.
ההומור שם מצויין ולא יותר מידי מתעסק בסטיגמת החזה הגדול (לפעמים כן), ההתפתחות מצויינת וגורמת לנושא המכה להישמע הרבה יותר מעניין ממה שזה נראה (אף על פי שלאנסלוט תמיד הזכיר לי רובוטריק XD), קל לך להתחבר לדמויות, בעיקר ללולוש ובסוף תמיד משאירים אותך בטעם טוב.
סדרה מצויינת, מבין הטובות שראיתי ואני ממליצה עליה לכולם, גם לשונאי המכה, כי כמו שאמרתי, אני פעם תיעבתי מכה וכיום אני הפסקתי לשפוט אנימות על פי ג'אנר.
10/10
ציון סופי: 9.9/10
