סוג: TV
שם באנגלית: Tokyo Magnitude 8.0
שם ביפאנית: 東京マグニチュード8.0
חברת הפקות: Bones
שנת הוצאת האנימה: 9 ליולי 2009 עד ה17 לספטמבר 2009
עונות: 1
מספר פרקים: 11
ג'אנר: דרמה, ג'וסיי
הגבלת גיל: PG-12
אני מאושרת שיצא לי לראות אנימה מדהימה, מרגשת ועצובה כזאת.
לבונס יש באמת דברים נפלאים.
אגב, סיימתי את האנימה הזאת לפני כמה שעות ואני עדיין לא נרגעתי וסף הדמעות שהייתי בו XD
מבט אפוקליפטי על מה שיכול לקרות אם רעידת אדמה בעוצמה 7.0 או יותר תפקוד את טוקיו.
הסיפור מתרכז במיראי, תלמידה בחטיבת ביניים, ההולכת לאי המלאכותי אודאיבה (Odaiba) של טוקיו לתערוכת רובוטים עם אחיה יוקי, בתחילת חופשת הקיץ.
רעידות רבות עומצה מגיעות מתעלה באוקינוס, מגדל טוקיו המפורסם וגשר הקשת מתפרקים וקורסים, והנוף של טוקיו משתנה בין רגע.
בעזרתה של שליחה-אופנוענית בשם מארי שהשניים פוגשים באודאיבה, מיראי ויוטאקה שואפים לחזור לביתם - סטאגייה בטוקיו המערבית.
אנימציה:
לפי דעתי האנימציה לא גרועה בכלל.
נכון שזה לא איזה D.Gray-Man או Neo Angelique Abyss, אבל זה גם לא מגעיל בצורה שאי אפשר להסתכל עליה (כמו xxxHOLIC).
אנימציה בהחלט נחמדה ביותר לפי דעתי, וזה לפי דעתי דבר מאוד מעציב לראות אנשים בגלל ציור ואנימציה מחמיצים אנימות מדהימות, יש לי חברה שעד היום לא רוצה לראות היגוראשי בגלל הציור, ועוד הציור לא כזה נורא, וזאת אנימה.. מדהימה, ככה שאני חושבת שאנימציה, ביחס לאנימה כלכך טובה, באמת לא רלוונטתית.
7.5/10
עלילה:
מרגשת. כלכך..
לא ראיתי עוד אנימה כזאת, ונכון שראיתי דברים יותר עצובים ומרגשים, אבל זה שמדובר בסיפור שיכול לקרות לכל אחד, שכל אחד יכול לעבור חוויה נוראית כזאת, זה מה שגורם לזה להיות מרגש כלכך.
לא ראיתי הרבה זמן אנימה שגרמה לי להתרגש ולבכות ככה (מאז הפרק האחרון בקוד גיאס XD).
עברו איזה 4 שעות מאז שסיימתי את זה, ואני עדיין על סף דמעות, זה אחד הסופים הכי מרגשים ועצובים שראיתי, אני חושבת שלא בכיתי ככה מאז שראיתי את הפרק האחרון של קוד גיאס.
כל הסיפור הזה גורם לך לחשוב בצורה אחרת על העולם שאתה חי בו... גורם לך להעריך את מה שיש לך.
10/10
פסקול:
מצויין לפי דעתי.
שיר הפתיחה הוא שייך ללהקה שאני מאוד אוהבת, וגם מוזיקת הרקע במהלך הפרקים מכניסים אותך לאווירה וגורמים לך להתרגש אפילו יותר ממה שאתה כבר.
מדהים לפי דעתי.
הם עשו את זה בצורה כלכך טובה, זה סחף וטילטל אותי.
9/10
דמויות:
בהתחלה שנאתי את הדמות הראשית. בעע.
אבל כבר בפרק הראשון הצלחתי להתחבר לכל הדמויות שם, בנו אותם בצורה טובה כך שנוכל להבין אותן ולהתחבר לצרות חייהם ולתחושות שהם חווים בזמן הזוועות ביפן.
ואחרי שסיימתי את זה, אני אהבתי את הדמות הזאת... אבל אני הכי אוהבת את יוקי.. (TT_TT).
לא יכולו לעשות את זה יותר טוב ממה שהם עשו.
9/10
הנאה:
מאוד נהנת. מאוד אבל.
כבר הרבה זמן לא יצא לי לראות סדרה מדהימה כזאת.
סיטואציות נוראיות ודרמתיות מהחיים האמיתיים, מה יכול להיות יותר מרגש?
עד כמה שיש סדרות שהן יותר נוראיות, כמו אוונגליון ובוקוראנו (עוד מעט יעשה סיקור גם על זה), זה משהו שאי אפשר לא לחשוב עליו לעומק, משהו שמשנה את התפיסה שלך וגורם לך לחשוב קצת יותר...
באמת סדרה ששווה את הצפייה הזאת.
10/10
לסיכום:
אנימה מאוד מאוד מומלצת, אנימה שכל אחד יוכל להתחבר אליה, כי סיטואציה כזאת יכולה לקרות לכל אחד, זה לא כמו סיפורי הפנטזיה, אלא זה משהו שבאמת קרה ומשהו שכל אחד יכול למצוא את עצמו בו..
מומלץ בחום.
אחלה סיקור! אני חייב להסכים בקשר לטוויסט של הפרקים האחרונים, לקח לי די הרבה זמן לקלוט אותו וברגע שקלטתי, הבנתי עד כמה הסדרה טובה. (הבנתי אותו קצת לפני שגילו אותו, כזכור לי)
השבמחקהבעיה הגדולה של הסדרה שדוחה לא מעט אנשים זה שההתחלה - לפני רעידת האדמה, זה כל הפרק הראשון, והיא די חלשה. מה גם שלאנשים קשה עם סדרות שמחזיקות קטעים שלמים שהם ממוצעים (בקטע של התנהלות יומיומית שכזאת... עד כמה שזה בצל רעידת אדמה, אז...) וכל זה מאוד חבל, כי כל הסצנות שמנסות להראות את החיים של האנשים בצל הרעידת אדמה זה מה שמביא לסדרה הזאת את היחודיות שלה, אחת הסדרות היותר טובות מהתקופה האחרונה לדעתי.
קודם כל, תודה רבה לך על התגובה, אני שמחה שיש אנשים שקוראים את הבלוג שלי =]
השבמחקואני מסכימה איתך, הפרק הראשון באמת יכול לגרום לאנשים רבים לתהות לגביי הסדרה הזאת... אבל לי משום מה, זה היה מאוד מרגש לראות משהו אחר, לא כל מיני פנטזיה שלא מתרחש בעולם שלנו, אלא סיטואציות אמיתיות שבאמת יכולות לקרות לכל אחד... וזה באמת ריגש אותי לרמה של בכי רב, מכיוון שבאמת הצלחתי להיכנס לתוך הדמויות האלו ולהרגיש איך הן מרגישות במצב כזה, זה גם הרבה יותר קל בסיטואציה שבאמת יכולה להתרחש במציאות..