יום חמישי, 7 באוקטובר 2010

Code Geass: Hangyaku no Lelouch




סוג: TV
שם באנגלית: Code Geass - Lelouch of the Rebellion
שם ביפאנית: コードギアス 反逆のルルーシュ
יוצר העלילה: Taniguchi Goro , Okouchi Ichiro
צייר המנגה: Majiko!
חברת הפקות: Sunrise, Bandai
עונות: 2
מספר פרקים: כל עונה 25 פרקים
שנת הוצאת המנגה: אוקטובר 2006 והיא עדיין ממשיכה לצאת
שנת הוצאת האנימה: עונה ראשונה: 6 לאוקטובר 2006 עד 28 ליולי 2007 עונה שנייה: 6 לאפריל 2008 עד 28 לספטמבר 2008
ג'אנר: פעולה, על-טבעי, מכה, מתח, דרמה, בית-ספר, משטרתי
הגבלת גיל: R-17+

שלום לכל הקוראים!
חזרתי עם עוד סיקור לאוסף, הפעם של אנימה שאני מאוד מאוד אוהבת, אני אמשיך לעדכן בסיקורים ואנסה גם להביא דברים שונים, לדוגמא ציורים ואפרסם את הפוטושוטס של קאסט Eva כשנסיים איתם, וכדומה...
מקווה שאתם קוראים (כי אף אחד לא ממש מגיב XD) ושהסיקורים שלי מעניינים ^_^ אני אמשיך לעדכן כמובן =]

תקציר:

אחרי פלישתה של אמפריית בריטניה ליפן, שונה שמה של יפן ל "איזור-11".
נער צעיר בשם לולוש, תלמיד בריטני שחי ביפן, בטעות נקלע אל פעולה טרוריסטית נגד בריטניה, ומתאחד עם חבר הילדות שלו סוזאקו כשנפגש עם נערה מסתורית המכונה גם C.C בסיטואציה של חיים ומוות בה מקבל לולוש את הכוח שמציעה לו C.C, היכולת לצוות על כל אדם לעשות כל דבר.
כשהוא מכיל בתוכו צימאון לנקמה אחר אמפריית בריטניה, לולוש מתחיל מאותו הרגע, מלחמה נגד האמפרייה הבריטית.
בעזרת שימוש בכוחו החדש ויכולות הטקטיקה המדהימות שלו, לולוש פועל תחת השם הבדוי זרו בניסיונות למלא את שבועת הילדות שלו, להחריב את בריטניה!!!




אנימציה:
 
קלאמפ, מה אפשר לצפות.
בתקופה שראיתי את זה (לפני חצי שנה בערך), ראיתי רק את טסובסה, X וצ'וביטס לפני, והעיצוב שלהם לא היה כזה נורא (כן עוד לא הגעתי להוליק שהיא הייתה הסדרה הכי מעותת שלהם XD), לכן כשהגעתי לקוד גיאס, ראיתי זוועות (אבל מה שכן לX היה עיצוב יחסית דומה, אבל בתקופה שראיתי X חשבתי שדרגון בול זה יצירת מופת XD).
ועוד אני, כאחת שמציירת אנימה ומציירת בצורה פרופורציונאלית ונכונה אנטומית, היה לי קשה לשבת בשקט בכיסא בפרקים הראשונים, בואו נגיד את זה ככה.
יד בגודל ראש? גוף צר ודק?! היה נורא להסתכל, אבל עם הזמן התחלתי להתרגל לסגנון הציור (זה קלאמפ הרי) ואפילו לאהוב אותו.
זה משהו שאפשר לסבול ביחס לסדרה כזאת מצויינת
8/10


עלילה: 
האמת זאת הייתה עדיין התקופה ששנאתי ממש סדרות מכה, אבל כולם עשו המון רעש סביב זה (למרות שזה כבר היה בשלב מאוחר, הרי ראיתי את זה רק לפני חצי שנה), ואחרי כמה חודשים טובים שזה היה אצלי ברשימה, התחלתי לקרוא את התקציר.
הוא היה לא משהו האמת, נראה כמו שכתוב מוזר של קטע היסטוריה, והקטע של המכה רק דחה אותי יותר, אבל החלטתי לראות.
פרק ראשון, הצלחתי לסבול את הציור, ועד פרק 4 כבר התאהבתי בסדרה הזאת.
מלאה במתח, דרמה, אקשן, פילוסופיה ואפילו עמוקה אם יורשה לי לומר.
גרמה לי לפתח קונספירציות רבות (ולא, לא על הסוף של הסדרה, הרבה לפני, ואגב אני ממש לא רוצה לפתח קונספירציות על הסוף המדהים שעשו לזה, ככה היה צריך להיות, זה לא היה בסדר אם לא היו מסיימים ככה את הסדרה).
אני חושבת שהסיום של R1 היה יותר גאוני מR2, אבל בכללי הסדרה הזאת גרמה לי להתאבל שבוע שלם, לבכות, להתרגש, להתאהב, לפחד ולסקרן.
סדרה מדהימה שהתפתחה בצורה מעולה, וגרמה לג'אנר המכה לקבל אצלי תיוג שונה, ובכלל שינתה אותי לחלוטין.
אני לא חושבת שהייתי מי שאני עכשיו אם לא הייתי רואה את הסדרה, היא מצויינת ומיוחדת ועקפה אצלי את מחברת המוות ברמות מטורפות.
9.5/10


פסקול
מדהים.
כל OST שיש בסדרה מרגש וסוחף. יש בו משהו שונה משאר הסדרות שראיתי, יש לו ייחודיות משלו.
והמנגינות משתלבות מצויין בכל רגע ורגע, יוצרות הרבה דרמה (כמו המנגינה All Hail Britannia בסוך פרק 6 שממש גרמה לי להתרגש בסצינה) וסצינות עצובות יותר עם מנגינות שגורמות לך לבכות עם שילוב מנגינות כלכך עצובות..
כל הקולות ברקע מעוררים בכך בדיוק את הרגשות שאמורים להתעורר, בצורה מדוייקת ומדהימה.
באמת סאונדטרקים מדהימים.
ואיך לא, שירי הפתיחה והסיום.
Flow באמת שיחקו אותה ובגדול, לא רק הלחן מתאים לסדרה אלא גם המילים!! (שאר שירי הפתיחה פחות טובים, של פלו היו הכי טובים)
שירי הסיום גם הם מתאימים, אבל פחות אהבתי משירי הפתיחה, למרות שיש לי שני שירי סיום שהורדתי (כמו mosaic kakera ושיר הסיום הראשון)
9/10


דמויות:
מדהימות.
סאנרייז יצרו אותן בצורה מאוד טובה.
רישלו מעט בדמויות משניות, אבל בדמות של לולוש, לא יכלו לעשות דמות בצורה יותר טובה.
דמות עגולה במיוחד, בעלת מסיכות רבות וצדדים מרובים באישיותה.
הדמות הזאת מאוד מורכבת, סוחבת על עצמה לכל אורך הסדרה נטל כבד שמראים איך הוא משפיע על לולוש לאורך כל הסדרה.
בנוסף גם דמויות משניות כמו הדמות של לויד, שארלי, ג'רמייה ושנייזל בנויות בצורה מדהימה וטובה (במיוחד שנייזל, גם אותו עשו דמות עגולה ומורכבת).
יש דמויות בעלות פונטציאל לא ממומש עד הסוף, כמו סוזאקו שהוא דמות עגולה וטובה בפני עצמה אך בעלת פוטנציאל יותר גדול ממה שהיה ממומש בסדרה, או הדמות של C.C שאני חושבת שהיא באמת מאוד טובה אבל לקראת סוף הסדרה פיספסו איתה.. וחבל...
הדמות היחידה שאני יכולה להגיד בוודאות שהיא הדמות הכי טובה שם זאת הדמות של לולוש. באמת רואים שהשקיעו עליו, זה למה הוא הדמות האהובה עליי, כי הוא דמות מאוד עמוקה ומורכבת.
9/10


הנאה:
מאוד נהנתי.
גם כשסיימתי את הסדרה תוך יום וראיתי אותה ישר אחרי זה שוב, עדיין נהנתי.
ההומור שם מצויין ולא יותר מידי מתעסק בסטיגמת החזה הגדול (לפעמים כן), ההתפתחות מצויינת וגורמת לנושא המכה להישמע הרבה יותר מעניין ממה שזה נראה (אף על פי שלאנסלוט תמיד הזכיר לי רובוטריק XD), קל לך להתחבר לדמויות, בעיקר ללולוש ובסוף תמיד משאירים אותך בטעם טוב.
סדרה מצויינת, מבין הטובות שראיתי ואני ממליצה עליה לכולם, גם לשונאי המכה, כי כמו שאמרתי, אני פעם תיעבתי מכה וכיום אני הפסקתי לשפוט אנימות על פי ג'אנר.
10/10


ציון סופי: 
9.9/10



6 תגובות:

  1. סיקור ממש ממש מעולה D:!
    אם רק היו נותנים לג'רמיה להיות אמא של לולוש,היית יכולה לתת ציון 10 במקום 9.9 XD

    השבמחק
  2. או, סיקור על קוד גיאס.

    אני חייב להגיד שאני מסכים עם זה שהסוף של R1 היה בהרבה יותר טוב מהסוף של R2, אבל יש לזה גם קשר להרגשה הממש מעצבנת שבפרק 20 של R2 הכותבים לפתע נזכרו "אה, רגע... צריך לסיים את הסדרה, נכון..." אז הם יצרו סיום נמהר יחסית. אפשר לדון רבות על האם הוא היה טוב או לא, אני אהבתי אותו, אבל... הוא גורם לי לחלוק על משהו אחד שאמרת.

    שניצל כדמות היה דמות... לא מי יודע מה. היו לו כמה קטעים מגניבים, אבל זמן המסך שלו היה ממש מינימלי, ורק לאחר התפנית בפרק 20 (בקשר לצ'ארלס) הוא אשכרה קיבל זמן מסך ראוי לציון, וגם אז, כל התפקיד שלו נגמר ברגע הכי אנטי-קלימטי בעולם והוא קיבל אצלי את אחד מדירוגי ה"VILLIAN" המזוויעים ביותר שהיו, כי... היה עדיף שהוא לא היה קיים, הוא לא תרם יותר מדי לעלילה של הסדרה בסוף.

    מתתי על קוד גיאס, הרעיון של הסוף היה מגניב, אבל העובדה שדמויות לא מתות כשהן נהרגות, במיוחד אחת שחזרה 3 פעמים ודמויות שלא הסבירו איך הן מתו, סוג של עיצבן אותי.

    עדיין, זה בהחלט אחת הסדרות, ולא סתם יש סביבה כ"כ הרבה התלהבות.

    השבמחק
  3. כל דמות שמתה שם לא חזרה לחיים.
    הסדרה היחידה של סאנרייז שהם לא החזירו לחיים דמויות שמתו.
    כל מי שמת שם, ממש לא חזר לחיים. אפילו לא הדמות האחרונה שמתה שעשו עליה קונספירציות מטורפות שהיא מתה, סאנרייז הכריזה שכל דמות שהייתה שם מתה. לא משנה אם הסוף היה מטעה, הם הרגו אותו.
    ככה שאל תאמין לקונספירציות, ובכללי להגיד שהדמות הזאת חיה ממש מעצבן והורס את כל הפואנטה של הסוף...

    אני חושבת ששנייזל היה דמות טובה, אבל כן הוא היה צריך לקבל יותר זמן מסך.
    הוא היה מבין הדמויות שיותר התעמקו בו, כי כמו שבטח שמת לב, לולוש ביחס לכל האחרים היה בנוי בצורה הכי טובה, לכל הדמויות המשניות לא עשו משהו רציני...
    וגם סוזאקו היה בנוי בצורה יותר מורכבת מהאחרים, אבל הוא היה יכול להיות יותר טוב, היה לו את הפונטציאל להיות דמות מעולה אבל לא מימשו את זה.

    אני אהבתי את שני הסופים, אבל אם יגידו לי להחליט, מבחינת גאונות הסוף של R1 יותר טוב, מבחינת סוף אידיאלי, אני הולכת על R2 כי זה בהחלט אידיאלי ואני חושבת שזה היה ממש לא נכון לסיים את זה בצורה אחרת.

    השבמחק
  4. ארג, כתבתי תגובה אבל שכחתי לאשר אותה עד שהמחשב שלי אתחל את עצמו, אינטרנט איטי טיפשי X_X

    בעיקרון, כשזה שדמות תחזור לחיים היה פוגע בעלילה יותר מדי היא לא מתה, אבל... 3 שמות של דמויות שחזרו לחיים כמה וכמה פעמים: קורנליה (מתה פעמיים אפילו), גילפרד (נאכל על ידי פרייה...) ומאהו (מה זה התירוץ הזה? "הצלחתי לא להפצע יותר מדי מיריות של כיתת יורים"?) - זה חלק מהמומחיות של סאנרייז, אז אפשר לסלוח להם, באמת שהמיתות היפות והמושקעות יותר היו סופיות, סך הכל.

    בקשר למה שאמרת על R2, אני חושב שנכון להגיד שזה לא הסוף הכי אידאלי שהיה אפשר לעשות, אבל זה באמת הסוף הכי טוב שהם היו יכולים לעשות במצב שבו הם היו, כי בשביל לעשות סוף שונה הם היו צריכים לשכתב את כל R2 מחדש.

    ובקשר לתיאורית הקונספרציה, מה לדעתך R2 מביע? ההסבר הכי טוב ששמעתי לR2 זה Rurushu Ranpaagu, וזה פירוש די משעשע סך הכל :P

    השבמחק
  5. קורנליה וגילפורד הם הצליחו לעשות את זה בצורה שזה בכלל לא נראה שהם מתו, מאו הוא ממש לא חשוב, מה זה כבר משנה?
    וחוץ מזה יש את הדמויות שהם הצליחו להרוג בצורה יפה בלי להחזיר לחיים (ממש מצטערת על הספויילר לכל האנשים שקוראים שלא ראו עדיין, אל תסכלו בכלל על ההודעות האלו) כמו לדוגמא את שארלי ואת רולו, שהם סופית מתו.

    וזה שהם "החזירו לחיים" כי אני ממש לא מסכימה עם זה שהם הרגו אותם, יש לי תאוריות, זה ממש לא משנה, כי הם עשו את זה בצורה טובה, וזה ממש לא הרס כלום.
    זה לא לדוגמא השערוריה שהייתה בנארוטו עם קאקאשי לדוגמא וזה היה בצורה ממש גרועה.

    גם את המוות של לולוש הם עשו אותו חד וחלק, ואפילו כתוב שנאנאלי התאבדה לאחר סיום הסדרה (כי הבינה שהיא לא יכולה לחיות בלי אחיה).
    גם סאנרייז כתבו בכתבה שלולוש מת(!!) ושיפסיקו ליצור קונספירציות שהוא עדיין חי.
    ואני חושבת שזה לא היה בסדר אם לולוש לא היה מת בסוף.
    עד כמה שאני אוהבת אותו, הוא היה חייב למות, הוא היה יוצא שקרן וצבוע אם הוא לא היה מת בסוף..
    ככה שאני חושבת שלהרוג את לולוש בפרק האחרון, ועוד בצורה מאוד טובה (השנאה של כולם עברה אליו ואז כשהוא ימות השנאה תתפוגג והעולם יהפוך למקום טוב יותר) וזה, הדבר הספציפי הזה, יצא להם מאוד מאוד מתוחכם וטוב לפי דעתי.

    השבמחק