יום חמישי, 28 באוקטובר 2010

FMA VS FMAB



אז אחרי הרבה זמן שאמרתי שאני יעשה את זה, הינה אני עושה דיון השוואה של המחשבות שלי על שתי הסדרות.
ואני בטוחה שאני לא היחידה שעשתה את ההשוואות האלו, לכל מי שיצא לראות את שתי הסדרות המפורסמות.
אתייחס לכמה נושאים, אפרט ואדגיש למה אני חושבת ככה, ומקווה לראות תגובות שלכם עם הדעות שלכם.
בנוסף, מתחת לכל נושא השוואה הוסיף מי ניצח בקטגוריה הזאת.
אני מדגישה, רק למי שראה את שתי הסדרות יכול לראות את זה, כי אני מספיילרת חופשי בדיון הספציפי הזה.
ככה שלא תגידו שלא אמרתי.


אנימציה:
האנימציה הייתה טובה, וסגנון הציור לא השתנה בשתי הסדרות, אך ניתן לראות את השינוי המשמעותי בין הסדרה הראשונה והשנייה.
קודם כל, תחשבו על זה שהסדרה הראשונה יצאה בתחילת שנות ה2000, והינה נחשבה בעלת אנימציה מאוד מאוד טובה, ביחס לסדרות אחרות שיצאו בתחילת שנת ה2000 כמו בוקוראנו וכדומה...
סגנון הציור המיוחד והמושך של הירומו מאוד מפתיע ויפה לעין, ותחשבו שסיגנון ציור כזה היה בתחילת שנת ה2000.
עכשיו, עברו כ10 שנים מאז שיצאה הסדרה הראשונה, וכל הפרקים של FMAB הגיעו בHQ, לא כמו FMA שזה לא היה איכותי כמו FMAB, עם רזולוציה גבוה, האנימציה והתזוזה הרבה יותר יפה וטובה וסיגנון הציור שלה ממש מעט השתנה (אבל לא ברמה שבאמת אפשר לשים לב).
נכון שהאנימציה הרבה יותר טובה בFMAB ואי אפשר לחלוק על זה, אבל תחשבו שיש הפרש של 10 שנים בין שתי הסדרות.

Win: FMAB
Lose: FMA


עלילה:
קו דרך:
בשתי הסדרות, קו הדרך ההתחלתי הוא אותו דבר.
נער צעיר בשם אד, יחד עם אחיו הצעיר ממנו בשנה בשם אל, חיו בכפר שקט עם אמם.
יום אחד אמם מתה משברון לב עקב בעלה שעזב אותה, והשניים מחליטים להחזיר את אמם לחיים בעזרת האלכימיה, ששולטת בעולם הזה.
השניים לומדים במשך שנה עם מורה לאלכימיה בשם איזומי קארטיס, ובסופו של דבר מצליחים להשיג את כל החומרים על מנת שיצליחו להתמיר את נשמתה של אמם לגוף שהם ייצרו עם אלכימיה.
השניים נכשלים, עקב מחיר נמוך מידי שהם נותנים בעבור החייהת אמם, אד מאבד את רגלו השמאלית ואילו אחיו מאבד את כל גופו, ועל מנת להחזיר את אחיו, אד מקריב את ידו הימנית והצליח להתמיר את נשמת אחיו לשיריון מתכת.
ומאז השניים נודדים על מנת שיוכלו להחזיר לעצמם את גופם.
וזה הקו בשתי הסדרות, הוא באמת התחיל אותו דבר, אבל מה שקרה בFMA, האנימה יצאה לא הרבה אחרי שהמנגה התחילה, והאנימה הדביקה את המנגה וכימעט עקפה אותה, לכן הירומו החליטה להמשיך את הסדרה בדרך אחרת (שהייתה הדרך המקורית שהייתה אמורה לעשות המנגה), אך הירומו לא אהבה את התוצר אז שינתה את ההתפתחות של המנגה, ועקב הרבה תלונות, יצאה סדרה חדשה של FMA שעוקבת לחלוטין אחרי המנגה.
וזה למה שתי הסדרות שונות זו מזו.
FMA הלכה לכיוון יותר טרגי (ואולי זה הרגיש ככה בגלל שFMAB ראינו רק אחרי FMA, ככה שלא ציפינו להרבה) ואילו FMAB, הלכה לכיוון יותר מלחמתי ומשטרתי, והייתה פחות טראגית אך גם לא כלכך אופטימית, והתעמקה בהיסטוריה ומסתורין שהסדרה הראשונה לא סיפקה.
קשה מאוד להחליט איזה קו דרך יותר טוב, כי לכל אחד יש את החסרונות ויתרונות שלו, מה שיוצר שיווין מבחינת השוואה בשבילי.

Win: FMA & FMAB
Lose:

התפתחות:
ההתפתחות בשתיהן הייתה טובה.
סדרה ראשונה:
היו הרבה פרקים שהרגישו נתוקי קשר, כמו פרק 13 או הפרק עם האחים המזוייפים, ששנייהם היו הומוריסטים, ובקיצור - פילרים.
קצב ההתקדמות לא היה אחיד, לפעמים היה איטי, לפעמים מהיר, ולפעמים פרקים לא קשורים נתקעו באמצע ההתקדמות.
אבל ההומור היה יותר מורגש, ההתפתחות הייתה הרבה יותר טראגית וזה ממש סחף.
למרות שכשאני חושבת בדיעבד, היה לסדרה הזאת יותר פוטנציאל ממה שמומש על המסך, וזה באמת חבל.

סדרה שנייה:
כאן, לעומת הסדרה הראשונה, לא היה אף פרק נתוק קשר לעלילה שלא היה בו לפחות דבר אחד שמתקשר אליה (מלבד הפרק הראשון, שהיה פילר שכניראה הביאו אותו כדי למשוך ולהסעיר).
כל פרק התקשר לסדרה, ההתפתחות הייתה עד כמה פרקים לקראת הסוף בינונית ובצורה המתאימה, ובפרקים האחרונים הואצה בקצב מהיר.
היה בסדרה הזאת פחות הומור, וגם היא הייתה פחות טארגית אם כי לא משמחת, אבל ההתפתחות הרציפה והבלתי פוסקת (ובלי שיש פרק בלי קשר להתפתחות שהכל נעצר בו ואז ממשיכים בעלילה פרק או שניים אחרי) השאירה אותי ברצון לראות עוד ועוד כל הזמן.
ההתפתחות הייתה לא צפויה, חשפה אותנו למקומות חדשים (כמו הMilitry שבצפות), לדמויות חדשות (האלהקסאים [XD] ולוחמי הצפון), לעלילה שונה ומפולאה בפני עצמה שלגמרי לא דומה לסדרה הראשונה ושעדיין מצליחה לסחוף אותנו.
גם לסדרה הזאת היה יותר פוטנציאל ממה שמומש, אבל ביחס לפונטציאל שהיה לסדרה הראשונה שלא מומש, הסדרה הזאת מימשה כימעט את כל הפוטנציאל שהיה לה.

Win: FMAB
Lose: FMA

הומונקולוסים ואבן החכמים:
מבין הדברים העיקריים שהיו שונים בשתי הסדרות- זה הדרך שבה נוצרו הומונקולוסים, שהשפיע הרבה על העלילה.
בסדרה הראשונה, הומונקולוס נוצר כאשר התמרתו לחיים נכשלת.
הכוונה כשאדם מת ומנסים להתמיר אותו לחיים, 100% שמה שייצא זה מוטציה מוזרה וההתמרה תיכשל (כי אין ערך להתמרה אנושית), והמוטציה מתפתחת להומונקולוס ע"י אכילת אבנים אדומות הנראות כמו אבן החכמים.
הדרך הזאת, שבה נוצרו הומונקולוסים, הייתה הרבה יותר טובה מבסדרה השנייה, ששם הומונקולוסים נוצרו בזכות בליעת אבן החכמים (שהיא נוצרת בזכות הקרבת חיי אדם רבים).
הצורה שהם נוצרו בסדרה הראשונה הייתה יותר מיוחדת ונתנה הרבה יותר כוח לאבן החכמים, בעונה השנייה זה היה נראה כאילו כל אחד יכול ליצור אבן חכמים, והייתה תחושה של "מה זה כבר להקריב 10000 איש" מרוב אבני החכמים שנוצרו שם.

Win: FMA
Lose: FMAB

תחושות:
הדבר שהכי השפיע על תחושות ורגשות, זה היה דרך יצירת ההומונקולוסים.
בעונה הראשונה זה היה חריג שנוצר הומונקולוס, ושהיו רק 7 אנשים בעולם כולו שהתמרתם נכשלה ולכן הם הפכו להומונקולוסים.
היה הרבה יותר מרגש וטראגי, אפילו הצער של איזומי והסיפור שלה סופר בצורה יותר טראגית בסדרה הראשונה (בכלל בסדרה השנייה זה היה נראה כ"דרך אגב").
כמו כן הקטע שאד ואל נאלצו להילחם באמא שלהם, נעשה בצורה דרמטית וכואבת, שהוסיף לאווירה הטראגית (כמו כן המוות הכואב של היוז בתא הטלפון, שהיה דיי סתמי בFMAB, ביחס לסדרה הראשונה).
בסדרה השנייה הומונקולוסים נוצרו בדרך שגמרה להם להיראות כמשהו רגיל ויומיומי, כמו כן גרמה לאבן החכמים לאבד מהערך שקיבלה בסדרה הראשונה.
היא פחות ריגשה בקטע הזה, למרות שהיו לה קטעים מרגשים אחרים, שלא פחות טובים מבסדרה הראשונה.
אך, הפילוסופיה שאופפה את הסדרה השנייה, כל התיחכום וצורת החשיבה המיוחדת ריגשה אותי בצורה שאין כמוה, במיוחד הקטע עם ההיגיון מאחורי הדבר שנלקח מהם כתוצאה מפתיחת השער ("ומרוי, מהאחד שנשא מבטו אל עתיד המדינה נלקחה הראייה, ואת עתידה הוא כבר לא יזכה לראות").

Win: FMA & FMAB
Lose: 

סוף:
שני הסופים היו גרועים, לפי דעתי, ואתחיל בסדרה הראשונה:
בסדרה הראשונה, היה את הקרב האחרון נגד אנבי, ובצורה כה סתמית ופשוטה אנבי רצח את אד, כשלאורך כל הסדרה אד ניצח קרבות איתנים וקשים, אנבי פשוט בא ולקח את חייו בקלות כזאת.
אחרי זה אל הקריב את עצמו כדי להחזיר את אד (כי אל יצר בתוכו את אבן החכמים), ואד, אחרי שחזר לחיים, הקריב את עצמו כדי להחזיר את אל יחד עם הגוף שלו רק בלי כל זיכרון מהעבר (ומהנקודה הזאת זה ממשיך לסרט "הכובש משמבאלה כך שהמידע הזה לא רלוונטי יותר).
לסדרה כזאת טובה לא ראוי סוף כה סתמי, כה... מאולץ ולא יפה.
ואל תחשבו שאני מעדיפה את הסוף של הסדרה השנייה, גם הוא היה מאוד מפגר:
לאחר הקרב האפי ומעגל ההתמרה הענקי מסביב למדינה שגורם לכל האנשים למות ולהפוך את "האובר שבמבחנה, הומונקולוס" (למה אין לו קיצור XD) ליישות מוחלטת ואלוהית, הוהמהיים מצליח להחזיר את הנשמות של כל אנשי המדינה ע"י אבן חכמים שהחזיק, ובסוף על מנת שיוכל להחזיר את גופו הצנום והאנורקס של אחיו, אד מוותר על האלכימיה שלו, ואד ווינרי מתחתנים.
למה אני חושבת שזה סוף גרוע? כי עד שכולם מתו, וזה היה ממש טוב אם היה סוף כזה עצוב בנוסח אוונגליון (הסרט של אוונגליון), אז להחזיר את כולם לחיים? ועוד אד ווינרי מתחתנים?!
אני הייתי מעדיפה שיסיימו את זה עם זה שכל האנשים מתו, ואו שהיו לוקחים את זה לכיוון הסוף הרע (מה שהירומו לא תעשה), והרעים ינצחו, או שהטובים ינצחו ורק מי שהיה במקום עם ה"אבא" היה שורד.
באמת חבל, ואת שני הסופים אני לא אוהבת.

Win: 
Lose: FMA & FMAB


פסקול:
OST:
ה-OST בשתי הסדרות היה טוב, טוב מאוד, אבל הוא היה הרבה יותר מורגש ב-FMA.
אולי הוא היה יותר מורגש בגלל שהסדרה הראשונה עצמה יותר טראגית ומרגשת, אבל לא שמעתי ממש מנגינות רבות בFMAB.
אבל מה שכן היה בFMAB ולא בFMA, זה שימוש בשירי הפתיחה כמנגינת OST, שהיה דבר אדיר, במיוחד שהשתמשו בשיר הפתיחה Rain של SID, ששיר מרגש בפני עצמו (אני באמת בכיתי כשראיתי את הפתיח ה-5, זה ממש ריגש אותי).

Win: FMA & FMAB
Lose: 

שירים:
השירים של שתי העונות היו מצויינים, אבל לצורך ההשוואה, השירים בFMAB היו יותר טובים ומרגשים.
היו שירים בFMA שהיו מאוד טובים וריגשו אותי, כמו השיר Mellisa, שהיה מאוד מיוחד, או השיר Kesenai Tsumi וגם Tobira no Mukou e, שהיו מדהימים.
אבל בFMAB מצאתי יותר שירים שהם מאוד טובים וסוחפים, כמו Again, Period,Uso,Rain, Let It All Out וגם Ray Of Light.

Win: FMAB
Lose: FMA

מדבבים:
המדובבים היו טובים בשניהם, כמובן פאקו רומי המפורסמת עשתה עבודה מדהימה כתור אדו, וריי הראתה לנו דיבוב שונה ממה שהיא תמיד עושה כאשר עשתה את אל, ורוב המדבבים נשארו אותו דבר בדמויות שהיו שם, חוץ מהמדבבת של ווינרי (שלא ממש ראיתי הבדל), או המדבב של רוי (שהיה יותר טוב המדבב בFMA) ועוד כמה...
אני לא ממש רואה הבדל בין המדבבים בFMA לבין FMAB, שניהם מצויינים, ובכלל תמיד יפאנים טובים בלבחור מדבבים לסדרות =] (טוב 99% מהפעמים XD)

Win: FMA & FMAB
Lose: 


דעה סופית ומסכמת:
ולסיכום במשפט אחד, שתי הסדרות מעולות, כל אחת בדרך שלה, אבל יש להם גם חסרונות שממש מעצבנים אותי שכבר אמרתי למעלה.
אם היו מאחדים את שתי הסדרות, מוציאים את הדברים הפחות טובים, זאת הייתה יצירת מופת.
אם זאת לא הייתה סדרה טובה לא הייתי יכולה לחפור עליה.


אז תודה לכל מי שקרה, ובאמת הייתה לו סבלנות לקרוא את כל החפירות שלי (מצטערת על זה, אני אוהבת להתבטא בכתב ^_^).
אבל באמת הגזמתי, לקח לי שעתיים וחצי לכתוב את זה XD.
טוב, בכל אופן, מקווה שנהנתם לקרוא, ולא אתפלא אם נשברתם באמצע XD.


5 תגובות:

  1. על פוסט כזה מושקע אני חייב להגיב! עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא(3 בלילה עכשיו XD).

    היה מאוד מעניין לקרוא את זה [= היו גם דברים שהם שונים מהדע שלי כמו ההומונקולוסים. איך שהוא לא ממש אהבתי את זה שהומונקולוסים הם תוצאות כישלון של human transmutation. אבל בכל זאת מאוד נחמד לשמוע דעות שונות משלי ולראות את הצדים החיוביים שאני לא ראיתי.

    משהו באמת חבל שהרגשתי זה איך שFMA היתה דחוסה ב14 פרקים של FMAB. יש פילרים בFMA אבל עדיין זה הרגיש שהפילרים האלה היו מעניינים. כמו העובדה שלהיוז היה הרבה פחות זמן מסך בFMAB והוא בתכלס היה הרבה יותר מגניב ומצחיק בFMA הרגיל(כשאני יהיה אבא אני רוצה להיות כמוהו XD).

    נהנתי מאוד משתי הסדרות,ומהסיקור שלך שהיה מעניין לקרוא [=

    ותזכרי! בישביל להיות one HELL of an alchemist,עליך להאמין בלב הקלפ...היסודות! ולהיות בdespair מכל דבר ! ולגור מתחת לגשר בזמן שאת מקבלת מכות מאמא כי את מאמינה במכשפות! ו.. ו... אההעעהה....
    אה.. איפה אני D:?

    השבמחק
  2. הממ בגדול אני מסכים,,
    FMAB הרגיש לי קצת יותר ילדותי ומיינסטרימי מהראשונה, שהיתה הרבה יותר אפילה וטרגית. אהבתי את זה שההומונקולוסים הם תוצאה קטסטרופלית של אנשים שניסו לתקן, אממ קטסטרופות בחייהם..
    די הרגיז אותי הקלות שבה חוסלו ההומונקולוסים בFMAB, ובגדול הם פשוט הרגישו פחות משמעותיים. וחבל כי הם דמויות גאוניות.
    ב-FMAB האלכימאים היו מן סופר-גיבורים לעומת בFMA שבה הם הרגישו יותר אמיתיים, שיחקו שם הרבה על זה שאד מתקשה יותר ויותר לשפוט מה טוב ומה רע, זה מתבטא בעיקר בזה שבFMA לבסוף מגלים שכל שימוש שהוא באלכימיה כרוך באובדן חיים, פשוט מהצד השני של השער, ואבן החכמים היא פשוט צורה מרוכזת של אותה אנרגיה ומהצד שלהם.
    הבעייה הכי גדול בFMA היא פשוט שאין בהתפתחות אפית כלשהי, וגם מורגש החוסר באנטיגוניסט ראשי.

    עכשיו דוגרי, מי פה אף פעם לא מחא כף ואז הצמיד את הידיים לרצפה בסטייל אדוארדי?

    אויש חפרתי, זמן לישון ^^

    השבמחק
  3. מבינה אותך לגמרי ומסכימה עם כימעט כל מה שאמרת.
    נכון שFMA הייתה הרבה יותר טרגית, גם בגלל הסיפור הנוגע לב שהומונקולוסים נוצרים מהתמרת בני אדם שנכשלה, אבל בFMAB יש פילוסופייה עמוקה שלא רואים ממש בFMA.
    כמו הדוגמא שנתתי למעלה עם האמת, ושלכל דבר יש סיבה, והדיבור של האבא לפני שהפך לישות אלוהית, והדמות של פרייד אני חושבת פי 100 יותר מגניבה מהדמות של פרייד בFMAB (כי מי באמת לא פחד בפרק 36 כשסלים צץ מאחורי פינה חשוכה עם מבט סדיסטי על פניו, אפילו ריזה פחדה XD).
    אבל הדמות של סלוט היה ממש מעפן, למרות שבאמת התאימו אותו לשם שלו (כי סלוט באנימה הראשונה אי אפשר ממש להבין מה הקשר שלה למילה עצלנות, הרי אמא של אד לא הייתה עצלנית).

    אני גם חושבת שFMAB הרגיש לך ככה כי זאת הייתה הפעם השנייה שאתה רואה את זה, אז כבר שום דבר לא חדש.
    נגיד אני לא בכיתי כשהיוז מת, בכיתי כשהוא מת בFMA, אבל בFMAB לא בכיתי, רק הייתי עצובה קצת.

    ואתה צודק, אפילו אני ניסיתי לעשות את זה כשראיתי את FMA לפני 3 שנים XDDDD

    השבמחק
  4. את לא מתכוונת הפוך בקשר לPRIDE? כתבת שהוא יותר מגניב בFMA מאשר בFMAB,כשזה מרגיש די הפוך. אם אני לא טועה בFMA המקורי פרייד היה בכלל בראדלי(או שאולי זה בעצם היה הילד הקטן והמעצבן הזה שכל הזמן בוכה לאמא XD?)

    ואם כבר למחוא כפיים כמו אד,חבל שזה לא עובד על דברים כמו שיעורי בית או להוציא את הכלב שלי לטיול XDD

    השבמחק
  5. כן כן התכוונתי בFMAB
    XD

    השבמחק